פרויקט הגמר הוא אחד האתגרים המשמעותיים ביותר עבור סטודנטים הלומדים הנדסאי בניין. זוהי הזדמנות עבורם ליישם את הידע התיאורטי שרכשו במהלך לימודיהם, ולהפגין את כישוריהם בתכנון, ניהול וביצוע פרויקט בנייה מורכב. ההצלחה בפרויקט הגמר היא מדד חשוב להערכת המוכנות של הסטודנטים להשתלב בענף הבנייה כאנשי מקצוע מיומנים.
עם זאת, העבודה על פרויקט הגמר יכולה להיות מאתגרת ומלחיצה, במיוחד עבור סטודנטים שאינם בטוחים כיצד לגשת למשימה או מה בדיוק נדרש מהם. מטרתו של מאמר זה היא לספק מדריך מקיף וברור, שילווה את הסטודנטים בכל שלבי העבודה על פרויקט הגמר, החל משלב התכנון, דרך חישובי הכמויות והכנת כתבי הכמויות, תכנון לוחות זמנים, בחירת שיטות ביצוע וציוד, ועד לנושאי בקרת איכות, ניהול סיכונים והגשת ספר הפרויקט המושלם.
המאמר בנוי על פי סעיפי הדרישות האופייניים לפרויקטי גמר של הנדסאי בניין, ויספק הסברים מפורטים, דוגמאות והמלצות מעשיות לכל אחד מהם. אנו נתייחס לנושאים כגון מורכבות הפרויקט, שיטות הביצוע, חישוב כמויות, תכנון לוחות זמנים, בחירת ציוד, ארגון אתר, תחשיבי עלויות, בקרת איכות וניהול סיכונים.
המידע המוצג במאמר מבוסס על ניסיון מעשי של מהנדסים ומנהלי פרויקטים בתעשיית הבנייה, לצד עקרונות מתוך תקנים, מפרטים וספרות מקצועית רלוונטית. בסופו של המאמר, הסטודנטים יקבלו "ארגז כלים" מקיף, שיאפשר להם לגשת לעבודה על פרויקט הגמר בבטחה, שיטתיות ויעילות.
הצטרפו אלינו למסע מרתק בעולם ניהול הבנייה, ולמדו כיצד להפוך את פרויקט הגמר שלכם להצלחה מקצועית מרשימה.
בחירת פרויקט הגמר המתאים היא צעד קריטי עבור הנדסאי בניין. על הפרויקט לעמוד בקריטריונים מסוימים מבחינת היקף ומורכבות, כדי לאפשר לסטודנטים להפגין את מיומנויותיהם ולהתמודד עם אתגרים הדומים לאלו שהם עשויים לפגוש בעולם המקצועי.
***ההמלצה החמה שלי הינה להשיג תוכניות לפרויקט גמר שכוללת תוכניות אדריכליות וקונסטרוקציה של מבנה בין 250-350 מ"ר הכולל קומת מרתף, קומת קרקע וקומה א. שיהיה פשוט מבחינה אדריכלית וקונסטרוקטיבית, ויכלול את כל מידות, חתכים וחזיתות של הפרטים של המבנה.
לפרטים עבור תוכניות לפרויקט גמר להנדסאי בניין לחץ כאן
מורכבות הפרויקט היא היבט חשוב נוסף שיש לקחת בחשבון. פרויקט מאתגר דיו יאפשר להנדסאי הבניין לפתח ולהדגים את כישוריהם בפתרון בעיות, תוך כדי עמידה באילוצים של זמן, תקציב ואיכות.
כמו כן, על הסטודנטים לשקול את המיקום ואת סביבת הפרויקט. שטח ההתארגנות צריך להיות בתוך גבולות הפרויקט עצמו, מה שמחייב תכנון קפדני של שלביות הביצוע וניצול יעיל של המרחב הזמין.
המלצה חמה לתוכנית העמדה הינו לשרטט תוכנית אשר תכלול שטחים גדולים ונוחים לעבודה על הארגון אתר, קווי טופוגרפיה עם הפרשי גובה של 0.25-0.5 מ' בין קו לקו, לציין את גבהי הכביש וגבהי 0.00 של במבנים שיתאימו לתוכנית שקיימת אצלכם.
לפרטים על התוכנית העמדה לפרויקט גמר בהנדסאי בניין לחץ כאן.
בעת בחירת פרויקט הגמר ותכנון מאפייניו, הנדסאי הבניין צריכים לשאוף למצוא את האיזון הנכון בין מורכבות לבין היתכנות. פרויקט מורכב מדי עלול לגרום לעיכובים ולקשיים מיותרים, בעוד שפרויקט פשוט מדי לא יאתגר אותם מספיק ולא ישקף נאמנה את יכולותיהם.
לסיכום, בחירה מושכלת של פרויקט הגמר, תוך התחשבות בהיקפו ומורכבותו, תשפיע רבות על הצלחת הסטודנטים בהשלמת הפרויקט ובהכנה שלהם לקריירה בתעשיית הבנייה.
המבוא הוא פרק מרכזי בספר פרויקט הגמר, המספק סקירה כוללת של הפרויקט והיבטיו העיקריים. על המבוא לכלול את הרכיבים הבאים:
א. תוכן עניינים:
– פירוט מובנה של פרקי הפרויקט ותתי הסעיפים שלהם, כולל מספרי עמודים.
– הקפדה על היררכיה ועקביות בסימון הפרקים והסעיפים.
ב. רשימת תיוג חתומה:
– רשימת אימות (צ'קליסט) המפרטת את כל מרכיבי הפרויקט הנדרשים.
– סימון והחתמה של הסעיפים שהושלמו, כאישור לעמידה בדרישות הפרויקט.
ג. תיאור כללי של הבעיה הניהולית-הנדסאית:
– הצגת הצורך או הבעיה המרכזית שהפרויקט נועד לתת להם מענה.
– פירוט האתגרים הניהוליים וההנדסיים העיקריים הכרוכים בפרויקט.
ד. תיאור הגורמים השותפים לפרויקט:
– זיהוי בעלי העניין המרכזיים, כגון יזם, מתכננים, קבלנים, רשויות וכו'.
– הגדרת תפקידיהם, אחריותם והממשקים ביניהם במסגרת הפרויקט.
ה. פרטי הפרויקט:
– ציון שם הפרויקט ומיקומו המדויק (רחוב, שכונה, עיר).
– פירוט שטח המגרש הכולל, שטחי הבנייה, מספר הקומות והיחידות.
ו. פרטי המבנה/ים:
– תיאור המבנים העיקריים בפרויקט, כולל ייעודם ומאפייניהם הכלליים.
– פירוט מספר הקומות, גובה כולל ושטחי בנייה עיקריים לכל מבנה.
– ציון סוג השלד (בטון/ פלדה/ בנייה טרומית) וחומרי הגמר העיקריים.
– סקירת מערכות מיוחדות או ייחודיות (כגון מיזוג אוויר מרכזי, מערכת אוטומציה וכו').
– התייחסות למתקנים נלווים ופיתוח הסביבה (חניות, גינון, תשתיות תת-קרקעיות וכד').
ז. שיטת מימוש הפרויקט והשלכותיה:
– תיאור שיטת הביצוע שנבחרה (למשל בנייה קונבנציונלית, טרומית) ונימוקי הבחירה.
– פירוט ההשפעות של שיטה זו על תכולת מסמכי ההתקשרות והמפרטים הטכניים.
ח. סקירת תקנים, תקנות, שיטות התקשרות ומפרטים:
– ריכוז מכלול התקנים והתקנות הרלוונטיים לתכנון וביצוע הפרויקט.
– הצגת סוג ההתקשרות שנבחר מול הקבלנים והספקים (למשל פאושל, כתב כמויות) ונימוקי הבחירה.
– פירוט המפרטים הכלליים והמיוחדים החלים על העבודות השונות.
פרק המבוא צריך להציג תמונה רחבה ומקיפה של הפרויקט, על כל מאפייניו ומרכיביו המהותיים. הצגת פרטי המבנה/ים בצורה בהירה ושיטתית היא חלק בלתי נפרד מיצירת מסגרת כוללת להבנת הפרויקט.
בחירת שיטות הביצוע המתאימות היא קריטית להצלחת כל פרויקט בנייה. בפרק זה, על הנדסאי הבניין להציג סקירה מקיפה של שיטות הביצוע שנבחרו לפרויקט הגמר שלהם, תוך התייחסות לסוגי העבודות השונות.
הנושאים העיקריים שיש לכסות:
בנוסף לתיאור שיטות הביצוע, על הנדסאי הבניין לבצע השוואה בין חלופות שונות, תוך שימוש בקריטריונים טכנו-כלכליים. עליהם להסביר את הסיבות לבחירת השיטות המועדפות, בהתבסס על שיקולים כגון עלות, לוח זמנים, זמינות משאבים ואיכות.
חשוב גם להתייחס לתקנים ולמפרטים הרלוונטיים לכל סוג עבודה. הנדסאי הבניין צריכים להפגין הבנה מעמיקה של הדרישות הטכניות ולהסביר כיצד שיטות הביצוע שנבחרו עומדות בהן.
עצות לכתיבת פרק שיטות ביצוע אפקטיבי:
זכרו, פרק שיטות הביצוע נועד להציג את הידע המקצועי שלכם ואת יכולתכם לקבל החלטות מושכלות. הקפידו על תיאורים מדויקים, הסברים בהירים ובחירה מנומקת של השיטות המתאימות ביותר לפרויקט שלכם.
חישוב מדויק של הכמויות הנדרשות והכנת כתב כמויות מפורט הם מרכיבים חיוניים בכל פרויקט בנייה. הם מהווים את הבסיס לתמחור הפרויקט, להכנת לוחות זמנים ולבקרה תקציבית לאורך הביצוע.
המשימות העיקריות בחישוב הכמויות:
הנחיות נוספות:
– עבודות מים, ביוב וחשמל יחושבו כאחוז מסוים מעלות הפרויקט (בהתאם לנהוג בענף), ואין צורך לפרט אותן בכתב הכמויות.
– יש להקפיד על בהירות ועקביות בתיאור הסעיפים, כולל התייחסות למידות, חומרים ודרישות ביצוע ספציפיות.
– יש לוודא שכתב הכמויות תואם לתוכניות, למפרטים ולתקנים הרלוונטיים.
– בנוסף לאומדן המחירים, מומלץ לכלול ניתוח של חלופות לחיסכון בעלויות, מבלי להתפשר על האיכות או על העמידה בדרישות.
עצות לכתיבה אפקטיבית של פרק חישוב הכמויות:
– מספר סעיף
– תיאור הסעיף
– כמות
– מחיר יחידה
– סה"כ עלות לסעיף
פרק חישוב הכמויות הוא הזדמנות עבורכם להפגין את כישורי הניתוח הכמותי והתמחור שלכם. הקפידו על דיוק, בהירות וגישה מקצועית, והשתמשו בפרק זה כדי לבסס תוכנית כלכלית מציאותית ואפקטיבית לפרויקט שלכם.
תכנון קפדני של לוחות הזמנים והקצאה נכונה של משאבי כוח האדם הם הבסיס להצלחת כל פרויקט בנייה. בפרק זה, נתמקד בשלושה היבטים מרכזיים: הכנת טבלת תשומות עבודה, בניית לוח זמנים מפורט למבנה אחד, ובניית לוח זמנים כולל לפרויקט.
א. הכנת טבלת תשומות עבודה:
– טבלת תשומות העבודה מפרטת את הזמן הנדרש לביצוע כל פעילות בפרויקט.
– יש להכין רשימה מקיפה של כל משימות הבנייה, כולל עבודות שלד וגמר.
– לכל משימה, יש להעריך את התפוקה או הקצב הממוצע, ואת כמות העובדים שמבצעים אותה.
– חישוב הזמן לכל משימה יתבסס על חלוקת כמות העבודה בתפוקה או בקצב.
– הערכת התפוקות תתבסס על ניסיון מפרויקטים קודמים, נתונים של קבלני משנה או מחירונים מקובלים.
ב. בניית לוח זמנים מפורט למבנה אחד:
– יש להכין לוח זמנים מפורט המציג את רצף העבודות וקשרי הגומלין ביניהן עבור מבנה אחד בפרויקט.
– המיקוד יהיה על עבודות שלד (יסודות, קירות, עמודים, תקרות) ועבודות גמר עיקריות (מחיצות, טיח, ריצוף, עבודות חשמל ואינסטלציה).
– תחילה יש לרשום את שמות הפעילויות ואת הזמן הנדרש לכל אחת, כפי שחושב בטבלת התשומות.
– יש לקבוע את הקשרים והתלויות בין הפעילויות (FS, SS, FF וכו') ליצירת רשת לוגית של העבודות.
– הנדסאי הבניין ישתמשו בתוכנה יעודית כמו MS Project ליצירת תרשים גאנט אינטראקטיבי.
– בתרשים גאנט יוצגו הפעילויות כקווים על ציר הזמן, כולל ציון אבני דרך חשובות.
– חשוב לזהות את הנתיב הקריטי – רצף הפעילויות שקובע את משך הפרויקט הכולל.
ג. בניית לוח זמנים כולל לפרויקט:
– בשלב זה, יש ליצור לוח זמנים מאוחד המשלב את כל המבנים והמתחמים בפרויקט.
– לוח הזמנים יכלול גם פעילויות כלליות, כגון התארגנות, עבודות פיתוח ופינוי האתר.
– תשומת לב מיוחדת תינתן לממשקים ולתיאום בין העבודות השונות, במיוחד בנקודות המפגש בין המבנים.
– הלו"ז הכולל יאפשר לזהות קונפליקטים או "צווארי בקבוק" פוטנציאליים ולבצע אופטימיזציה.
– הנדסאי הבניין יערכו ויעצבו את הלו"ז כך שניתן יהיה להציג "תמונה גדולה" של הפרויקט בצורה בהירה ותמציתית.
הנחיות והמלצות נוספות:
– להקצות זמן מספיק ומשאבים ראויים לתכנון לוחות הזמנים, בהתחשב במורכבות הפרויקט.
– להיעזר בניסיון העבר, בנתוני ביצוע עדכניים ובשיתוף הפעולה של כל הגורמים המעורבים.
– ליצור מספר גרסאות או תרחישים של הלו"ז, על מנת להעריך השפעות של שינויים אפשריים.
– להגדיר אחראים ברורים למעקב ובקרה על ביצוע מול תכנון, ולקבוע מראש את מנגנוני העדכון של הלו"ז.
– להשתמש בלוחות הזמנים ככלי תקשורת מרכזי מול כל בעלי העניין, לרבות מזמין הפרויקט, הקבלנים, הספקים והרשויות.
סטודנטים להנדסאי בניין צריכים להבין שלוחות הזמנים הם הכלי העיקרי לתכנון ובקרה של פרויקטי בנייה מודרניים. שליטה מלאה בעקרונות התכנון והשימוש בכלים ממוחשבים הם מיומנות הכרחית, שתסייע להם לנהל ביעילות את משאבי הזמן, הכסף והכוח אדם, ולהבטיח עמידה ביעדים תוך איזון בין אילוצים.
בחירה נכונה של ציוד, תכנון יעיל של מערכת הטפסות וארגון מושכל של אתר הבנייה הם גורמי מפתח להצלחת הפרויקט. על הנדסאי הבניין לקחת בחשבון שיקולים טכניים, כלכליים ולוגיסטיים בקבלת ההחלטות בנושאים אלה.
א. בחירת ציוד לעבודות השלד, הגמר ואמצעי שינוע וחפירה:
– הנדסאי הבניין יזהו את הציוד הנדרש לעבודות השלד, כגון מנופים, עגורנים ומעליות.
– ייקבע הציוד הדרוש לעבודות הגמר, לרבות פיגומים, במות הרמה, כלי עבודה חשמליים וכד'.
– תיעשה בחינה של ציוד החפירה והשינוע, כמו מחפרונים, מעמיסים, משאיות ועגלות שינוע.
– בחירת הציוד תתבסס על ניתוח של היקפי העבודה, לוחות זמנים, מגבלות האתר ושיקולי עלות-תועלת.
– תבוצע הערכה של כמות הציוד האופטימלית הנדרשת לעמידה ביעדי הפרויקט.
ב. הכנת תוכנית טפסנות:
– יבוצע תכנון מפורט של מערכת הטפסות לרכיבי השלד העיקריים, כגון רצפות, קירות, עמודים וקורות.
– הסטודנטים ילמדו על שיטות טפסנות מקובלות, לרבות טפסות מודולריות, טפסות מטפסות ושיטות מתועשות.
– יתבצע תכנון ספציפי של הטפסות בהתאם לגאומטריה, העומסים והדרישות של המבנה הנתון.
– ייערכו חישובים סטטיים ופרטי ביצוע של מערכת הטפסות, תוך הקפדה על דרישות התקן ת"י 904.
– הנדסאי הבניין יציגו דוגמאות של תוכניות טפסות לרכיבי בטון טיפוסיים, כמו תקרות וקירות.
ג. הכנת תוכנית פיגומים:
– תיעשה הערכה של צרכי הפיגומים בפרויקט, בהתבסס על גובה המבנה, שיטות העבודה ודרישות הבטיחות.
– הסטודנטים יכירו סוגי פיגומים נפוצים, כגון פיגומי צינורות, פיגומי מסגרות ופיגומים תלויים.
– יוצג תכנון בסיסי של מערכת פיגומים למבנה טיפוסי, לרבות קביעת העומסים, המרווחים והעיגונים הנדרשים.
– יודגשו כללי הבטיחות, דרישות התקינה והתחזוקה השוטפת של הפיגומים לאורך הפרויקט.
– הנדסאי הבניין יכינו דוגמה של תכנית פיגומים עקרונית לחזית אחת או יותר של המבנה.
תכנית ארגון האתר
תכנית ארגון האתר משמשת כמפת דרכים להסדרת כל ההיבטים הפיזיים והלוגיסטיים של האתר, במטרה לייעל את העבודה, למזער הפרעות ולהבטיח סביבה בטיחותית. הנדסאי הבניין אחראים על גיבוש תכנית מקיפה שתכלול את כל המרכיבים הבאים:
– תכנון מיקום מבנים זמניים כגון משרדים, מחסנים, סדנאות ומבני עזר.
– הקצאת שטחים לאחסון חומרים, ציוד ופסולת בנייה.
– סידור נקודות כניסה ויציאה לכלי רכב, כולל מפרט לשילוט ותמרור.
– תיאום וביצוע חיבורים זמניים למערכות חשמל, מים וביוב לטובת העבודות.
– מיפוי מיקום נקודות ההזנה והחיבורים על גבי תכנית האתר.
– הגדרת כמויות וספיקות נדרשות לפי צורכי הפרויקט בשלבים השונים.
– חלוקת תכנית האתר לשלבי ביצוע עיקריים, כגון עבודות עפר, ביסוס, שלד וגמר.
– הגדרת אזורי עבודה, דרכי גישה ושטחי התארגנות בהתאם לסדר הביצוע.
– עדכון התכנית בהתאם להתקדמות הפרויקט ושינויים בצרכים לאורך זמן.
– תכנון מסלולי תנועה לכלי רכב וציוד כבד, תוך הפרדה מאזורי עבודה רגליים.
– סימון נתיבי גישה למנופים ועגורנים, כולל שטחי העמדה והסדרי בטיחות.
– הגדרת אזורי פריקה וטעינה של חומרים, בהתחשב במגבלות השטח והגישה.
– הצבת מבנים יבילים לשימוש כמשרדי הנהלה, פיקוח וישיבות תיאום.
– תכנון שטחי חניה ודרכי גישה למשרדים, בנפרד מאזורי העבודה התפעוליים.
– הבטחת תשתיות חשמל, תקשורת, מים וביוב הולמות למשרדים.
– הצבת שער חשמלי או ידני מאויש לבקרת כניסה ויציאה של עובדים ורכבים.
– גידור היקפי בלוחות איסכורית למניעת גישה בלתי-מורשית לאתר.
– הגדרת שערים ייעודיים לכניסת חומרים ופינוי פסולת בנייה.
– ייעוד שטחים מוסדרים לאגירה ומחזור של פסולת בניין לפי סוגים (עפר, בטון, עץ וכו').
– תיאום פינוי פסולת תקופתי בהתאם לקצב ייצורה והיקפי האחסון הזמינים.
– הטמעת נהלים לטיפול בחומרים מסוכנים, כולל הפרדה ואחסון על פי חוק.
– סימון אזורי אחסון ייעודיים לחומרי גלם, רכיבים טרומיים, צנרת וכו'.
– שמירה על מרחקי בטיחות ממבנים, עובדים וצירי מעבר.
– תכנון אמצעי הגנה מפגעי מזג אוויר ואבטחה מפני גניבות.
בעת הכנת תכנית האתר, על הנדסאי הבניין להתחשב בגורמים רבים, ביניהם:
– אילוצי שטח, טופוגרפיה, תנאי קרקע וגבולות מגרש.
– שלביות הביצוע והשתנות הצרכים התפעוליים לאורך זמן.
– דרישות בטיחות, תקינה סביבתית ונגישות לבעלי מוגבלויות.
– ממשקים עם פרויקטים סמוכים ועם תשתיות עירוניות או בין-עירוניות.
התוצר הסופי של תכנית האתר יהיה מסמך מפורט הכולל תכניות המשורטטות בתוכנת AutoCAD , מפרטים טכניים, רשימת תיוג, הנחיות והוראות הפעלה.
תכנון מוקדם, מפורט ומחושב של אתר הבנייה הוא תנאי הכרחי להצלחת הפרויקט. הנדסאי הבניין המיומן חייב לשלוט בכל ההיבטים הטכניים והניהוליים הקשורים לנושא זה, ולהיות מסוגל לגבש פתרונות מותאמים לכל פרויקט באשר הוא.
א. תחשיב עלויות בנייה:
– ביצוע תחשיב עלויות מפורט לשלושה עד ארבעה פרקים עיקריים בפרויקט, כגון: עבודות עפר, ביסוס, שלד, גמר ומערכות.
– שימוש בכתב הכמויות ובמחירי היחידה שנקבעו לצורך חישוב העלות הכוללת לכל פרק.
– הכללת עלויות נוספות כגון מימון, בקרת איכות, בטיחות, ביטוח וכו', כאחוז מסוים מעלות הבניה הישירה.
– הוספת תקורות אתר ותקורות חברה כאחוז מוגדר מסך עלויות הבנייה הישירות, בהתאם למדיניות החברה או לנתונים ענפיים מקובלים. תקורות אלו מכסות בד"כ הוצאות כמו שכר מנהלים ועובדי משרד, הוצאות מטה, שיווק, מיסים וכו'.
– חישוב והוספת רווח קבלני כאחוז מעלות הסופית של האלמנט בשיעור התואם את מדיניות התמחור של החברה ותנאי השוק.
– התחשבות בתנודות מחירים צפויות לאורך חיי הפרויקט והכללת מרווחי בטחון מתאימים.
– השוואת המחירים שהתקבלו בתחשיב למחירון דקל העדכני, לצורך אימות סבירות העלויות.
– יישום מחירי היחידה שנבדקו מול מחירון דקל בכתב הכמויות הסופי של הפרויקט.
להלן דוגמה מספרית פשטנית לחישוב עלות סופית כולל תקורות ורווח קבלני:
נתון:
– עלות ישירה של רכיב שלד: 1,000 ש"ח
– תקורות אתר 6% ותקורות חברה 5%
– רווח קבלני: 10%
חישוב:
1000*1.06*1.050.9=1236 ח"ש
החישוב יתבצע ברמת הסעיף הבודד בכתב הכמויות, ויושם לאחר מכן בכתב הכמויות כמחיר האלמנט.
ב. הכנת חשבונות חלקיים:
– חשבונות חלקיים הינם חשבונות המשולמים לקבלן כל חודש לאחר ביצוע העבודה אותה הוא ביצע.
– הסבר על מבנה ומטרת החשבונות החלקיים כאמצעי לחלוקת התשלומים לאורך הפרויקט בהתאם לביצוע בפועל.
– הדגשת הקשר בין החשבונות החלקיים ללוח הזמנים של הפרויקט, כאשר כל חשבון מוגש בסיום אבן דרך או שלב מוגדר.
– הדגמת הכנה של שני חשבונות חלקיים עוקבים לדוגמה, המבוססים על התקדמות הביצוע ביחס ללו"ז המתוכנן.
– שימוש בפורמט סטנדרטי הכולל: שם הפרויקט, מס' חשבון, תקופה, רשימת עבודות שבוצעו, כמויות, מחירים, סה"כ חיובים, ניכויים וכו'.
– צירוף אסמכתאות נדרשות התומכות בחיובים, ובפרט:
* לוח הזמנים המעודכן המראה את השלמת אבני הדרך הרלוונטיות.
* חישובי כמויות מפורטים לעבודות שבוצעו בפועל במהלך התקופה.
* תחשיב הצמדה למדד תשומות הבנייה בהתאם לתנאי החוזה.
– התייחסות לאופן הגשת החשבונות והפורמט הממוחשב הנדרש (קבצי Excel, PDF , בנארית וכד').
ההדגשים העיקריים בפרק זה הם:
הכנת תחשיבי עלויות מדויקים והגשת חשבונות מבוססים היטב הם מיומנות הכרחית עבור הנדסאי בניין. מעבר לניהול התקציב, יש להם השפעה ישירה על מוניטין הארגון, יחסי האמון עם המזמין והאיתנות הפיננסית של הפרויקט כולו.
א. פירוט מערך הבטחת האיכות ובקרת האיכות:
– הבטחת איכות מתמקדת במניעת ליקויים ע"י תכנון מוקדם, הגדרת סטנדרטים והכשרת צוותים.
– בקרת איכות עוסקת בזיהוי, תיעוד ותיקון ליקויים בפועל לאורך הביצוע.
– מערך בקרת האיכות כולל מנהל איכות ראשי, מהנדסי ומפקחי איכות במקצועות שונים (בטון, ריתוך, איטום וכו').
– דרישות ההסמכה והניסיון של עובדי בקרת האיכות מותאמות לתפקידם ולמורכבות הפרויקט.
– מערך הבטחת האיכות כפוף ישירות להנהלת החברה ובלתי תלוי בגורמי הביצוע, כדי לשמור על אובייקטיביות.
ב. הכנת פרוגרמת בדיקות לעבודות בטון ופרוגרמת בדיקות כוללת לפרויקט:
– פרוגרמת בדיקות הבטון כוללת בדיקות טרום יציקה (סומך, חוזק וכו'), בדיקות במהלך היציקה (שקיעה, בדיקות לחץ וכו') ובדיקות לאחר היציקה (גלילים, ספקטרוסקופיה וכו').
– הפרוגרמה מגדירה את סוג, תדירות, מיקום ושיטות הדגימה עבור כל סוג רכיב (כלונסאות, רצפות, קירות, תקרות וכו').
– בדיקות הבטון מבוצעות במעבדה מוסמכת, בליווי טפסי דגימה מפורטים.
– פרוגרמת בדיקות כללית לפרויקט מפרטת את הבדיקות הנדרשות לכל סוג עבודה (עפר, איטום, חשמל, אינסטלציה וכד').
– הפרוגרמה מבוססת על דרישות התקנים, המפרטים הטכניים וניסיון העבר בפרויקטים דומים.
– עבור כל בדיקה מצוין התקן הישים, קריטריון הקבלה/פסילה, שכיחות הבדיקות ואופן הדיווח.
ג. הכנת יומני עבודה:
– יומני העבודה הם מסמך מרכזי לתיעוד מהלך הפרויקט ופעילות הקבלן.
– הרישום ביומן כולל את כל העבודות שבוצעו, תנאי מזג האוויר, כוח האדם, הציוד, אספקת חומרים, אירועים מיוחדים וכו'.
– יומן העבודה ממולא מדי יום ע"י מנהל העבודה הקבלני, ונבדק ונחתם ע"י המפקח מטעם המזמין.
– דוגמה ליומן עבודה תקני עשויה לכלול טבלת ריכוז נתונים ועמודות לתיאור העבודה, חתימות וחותמות הצדדים.
– רישום היומנים חייב להיות רציף, ללא השמטות. מילוי בדיעבד אסור בהחלט.
– היומנים מהווים בסיס לאישור חשבונות, הכרעה במחלוקות והוכחת טענות משפטיות בין הצדדים.
ניהול מערך בקרת ואבטחת האיכות, תכנון פרוגרמות בדיקות אפקטיביות וקיום רישום מוקפד ביומני העבודה הם כלים הכרחיים בידי הנדסאי הבניין לשמירה על עמידה ברף האיכות לאורך חיי הפרויקט.
הטמעת שגרות עבודה נכונות, הצבת אנשים מיומנים ושימוש בכלים מתאימים בתחומים אלו יסייעו להבטיח שהפרויקט יעמוד או יעלה על כל דרישות המזמין, התקנים והרגולציה – ויניב בסופו של דבר מבנה איכותי, בטוח ואמין לשנים רבות.
סקר סיכונים הוא תהליך חיוני לזיהוי, הערכה וניהול של איומים פוטנציאליים על הצלחת הפרויקט. הנדסאי הבניין נדרשים לבצע סקר סיכונים מקיף ולהטמיע אמצעים למזעור הסיכונים שזוהו.
א. סקירת סוגי הסיכונים האופייניים בפרויקטי בנייה:
– סיכוני ביצוע: חריגות מלו"ז ותקציב, כשלי איכות, בעיות טכניות.
– סיכוני בטיחות: פציעות, מחלות, נזקים לרכוש, אירועים חמורים.
– סיכוני התקשרות: מחלוקות משפטיות, קריסת ספקים, שינויי חקיקה.
– סיכונים סביבתיים: זיהום, רעש, אבק, הפרת תנאי רישיון.
– סיכונים הנדסיים: תכנון לקוי, קשיי ביסוס, חוסר התאמת חומרים/שיטות.
ב. ביצוע סקר סיכונים מובנה:
– מינוי צוות סקר סיכונים הכולל בעלי עניין מגוונים.
– איתור כלל הסיכונים בעזרת כלים כמו רשימות תיוג ומיפוי מוחות.
– דירוג הסיכונים לפי הסתברות (נמוכה/בינונית/גבוהה) והשפעה (קלה/בינונית/חמורה).
– בניית "מטריצת סיכונים" לתיעדוף ברור של רמות הסיכון.
– הגדרת "תאבון סיכון" ארגוני – מידת הנכונות לשאת בסיכונים שונים.
– פיתוח אסטרטגיות טיפול בסיכונים – הימנעות, העברה, קבלה או מיתון.
ג. אמצעי בקרה ומזעור סיכונים:
– הטמעת צעדי מנע: בחירת שיטות מוכחות, הדרכת עובדים, אחזקת ציוד.
– קביעת אבני בוחן ונקודות בדיקה משמעותיות לאורך חיי הפרויקט.
– ביצוע "ניתוחי סיכונים" ממוקדים לפעילויות בעלות סיכון מוגבר.
– עריכת ביטוחים מתאימים להסטת אחריות פיננסית מהארגון.
– הקמת מנגנונים לניטור סיכונים חדשים ועדכון תוכניות בהתאם.
– הקצאת "כריות" תקציב וזמן לצורך טיפול בסיכונים שהתממשו.
ד. הכנת תוכנית בטיחות לאתר:
– מינוי ממונה בטיחות מוסמך לכתיבה ויישום של תוכנית הבטיחות.
– זיהוי כלל הסיכונים הבטיחותיים באתר, כולל סיכוני עבודה בגובה, חפירות, מכונות הרמה, חומ"ס וכו'.
– פירוט אמצעי המניעה לכל סיכון, כגון הגנות, מיגון אישי, נעילה ותיוג, הדרכות, שילוט וגידור.
– הגדרת נהלי העבודה והבטיחות לפעילויות ומתקנים שונים באתר.
– פירוט תוכניות לתגובה במצבי חירום כגון שריפה, פציעה, שפך חומרים מסוכנים וכו'.
– רשימת בעלי התפקידים והאחריות בנושאי בטיחות, כולל פרטי התקשרות.
– קביעת תדירות וסוג הבדיקות התקופתיות של הציוד והאמצעים.
– תכנון פריסת שילוט וסימון הבטיחות הנדרש בשטח האתר.
היכולת לנהל סיכונים ביעילות, ובפרט סיכוני בטיחות, היא מיומנות הכרחית אצל הנדסאי בניין. הסטודנטים צריכים ללמוד גישה מובנית לניהול סיכונים, להכיר את הכלים והשיטות המרכזיות, ולפתח ראייה אנליטית וחשיבה צעד אחד קדימה.
בנוסף, עליהם להבין את ההשלכות האתיות והמשפטיות של אירועי בטיחות, ולפעול ללא פשרות ביישום אמצעי המנע וההגנה בפרויקטים עליהם הם מופקדים.
בפרק זה, נסכם את הדרישות והציפיות מהסטודנטים להנדסאי בניין בכל הנוגע להכנת ספר הפרויקט, הנספחים הנלווים ומיומנויות המחשב הנדרשות. כמו כן, נעניק מספר עצות וטיפים כלליים להצלחה בפרויקט הגמר.
א. עריכת ספר הפרויקט:
– ספר הפרויקט ישלב את כל המרכיבים שנידונו בפרקים הקודמים של המאמר.
– יש להקפיד על מבנה הגיוני, עקבי ומסודר של הספר, הכולל חלוקה ברורה לפרקים ותתי-פרקים.
– פתיח הספר יכלול דף שער, תוכן עניינים מפורט, רשימת טבלאות ואיורים.
– גוף הספר יכיל את התוכן המקצועי, כאשר כל פרק ייפתח בהקדמה ויסוכם בממצאים והמלצות עיקריות.
– יש להימנע מחזרות מיותרות ולהקפיד על ניסוח בהיר, תמציתי ומדויק.
– יושם דגש על עימוד נאה, עיצוב גרפי נקי ואחיד ושימוש נבון ברווחים ובכותרות.
ב. הכנת הנספחים:
– יצורפו לספר כל הנספחים הרלוונטיים, ובכלל זה תוכניות, מפרטים, חישובים, לוחות זמנים וכד'.
– כל נספח יכיל דף פתיחה עם כותרת, תיאור ומספור ברור.
– תוכניות יוגשו על גיליונות בגודל תקני, עם מסגרת, מקרא וחץ צפון.
– מפרטים, תקנים וחוקים יצורפו רק כאשר נעשה בהם שימוש ישיר בפרויקט.
– ייעשה שימוש בכריכה ובחוצצים על מנת להפריד בין הנספחים ולהקל על ההתמצאות.
– רשימת הנספחים תופיע הן בתוכן העניינים של הספר והן כרשימה נפרדת.
ג. שליטה בכלי מחשב:
– בעת עריכת ספר הפרויקט והנספחים יש להפגין בקיאות גבוהה בשימושי מחשב.
– יש להכין את המסמכים בעזרת תוכנות כגון Word, תוך שליטה בסגנונות, וקישורים מתאימים.
– שימוש בתוכנת Excel לבניית טבלאות מחירים, כתבי כמויות וגרפים.
– שימוש מושכל בתוכנת MS Project או שווה ערך לצורך הכנת לוחות זמנים.
– יכולת עריכה והמחשה של תוכניות באמצעות AutoCAD וכלים דומים.
– יצירת מצגות אפקטיביות באמצעות תוכנת PowerPoint, לצורך הגנה על הפרויקט.
– שימוש בתוכנת בנארית/רמדור/דקל ליצירת חישוב וכתב הכמויות.
ד. עצות וטיפים להצלחה:
– יש להתחיל את העבודה על הפרויקט מוקדם ככל האפשר, על מנת לאפשר זמן מספק למחקר, ניתוח וכתיבה.
– יש להגדיר "אבני דרך" לאורך הפרויקט ולעמוד בלוחות זמנים שהוגדרו.
– מומלץ מאד לערב את המנחים בשלבים השונים, לקבל משוב ולבצע שינויים בהתאם.
– יש להקפיד על קריאה מעמיקה ועל הבנת החומר הנלמד, ולא להסתפק "בהעתק-הדבק".
– חשוב לשלב מקורות מידע מגוונים, לרבות ספרות מקצועית, תקנים, מפרטים וראיונות עם מומחים.
– מומלץ להתכונן היטב למצגת הסיום מול הבוחנים, לצפות שאלות ולגבש תשובות מנומקות.
פרק סיכום זה מהווה מעין מפת דרכים המרכזת את כל הדגשים העיקריים להכנת פרויקט גמר מוצלח. באמצעות הקפדה על הכנת ספר פרויקט איכותי, הגשת נספחים מקצועיים, שליטה במגוון כלי מחשב והטמעת הטיפים המעשיים, הסטודנטים להנדסאי בניין יוכלו להפיק פרויקטים מרשימים שיהוו נדבך משמעותי בדרכם להפוך למהנדסי בניין מובילים בעתיד.
לעוד פרטים ולסיוע פרטני על נושא פרויקט הגמר בניהול הבניה לחץ כאן.